קיים בלבול גדול בין המודלים השונים של הזוגיות וחוסר מודעות והבנה של הנכנסים לנישואים . יש לאפשר מספר חלופות "חוזיות" שיאפשרו לבני הזוג לבחור ומתוך כך גם להתמודד עם אתגרי המשפחה העכשווית.
והבנה של האפשרויות השונות שעומדות בפניהם וללא התאמת ציפיות בין בני הזוג .
עד כאן התברר שיש להפריד את הדיון לשתי שאלות נפרדות :
האם המשפחה במשבר ? פרופ' עוז אלמוג וד"ר דפנה הקר נוטים לראות זאת כשינוי ולאוו דווקא כמשבר
לעומתם ד"ר חן נרדי , והרב יובל שרלו [ובמידה מסויימת גם פרופ' רות גביזון] רואים זאת כמשבר [כל אחד מסיבות שונות]. השאלה השניה היא – האם על המדינה לפעול: כאן מרבית המשתתפים סבורים שעל המדינה ליצור שינוי .
חלקם [אלמוג והקר] סבורים שעל המדינה להתאים את המצב המשפטי למציאות החדשה ואחרים [נרדי ושרלו] סבורים שיש לנסות ולהשפיע על המציאות עצמה בעיקר על ידי חינוך ושינוי הדימוי הציבורי
